החלטה בתיק ע"מ 1413/12

העורר נעצר ביום 4/3/12, בגין חשד למעורבות בשוד ובעבירות רכוש. ביום 6/3/12 הוארך מעצרו של העורר בשמונה ימים, ומכאן הערר שלפניי.

ב"כ העורר ציין כי גורמי החקירה יכלו לזמן את העורר לחקירה זמן רב, לפחות לפני כחודשיים, בטרם נעצר בפועל, ומכאן כי ישנו שיהוי בפעולת גורמי החקירה. הסניגור הדגיש כי העורר התייצב לחקירה בתחנת המשטרה, ומכאן כי גם אם יידרש לעשות כן בעתיד - ייעשה זאת. הסניגור הדגיש כי תקופת המעצר שנקבעה הינה ארוכה יתר על המידה, ומן הראוי להורות על סיום החקירה כעת, ולכל הפחות לשחרר את העורר בתנאים שיבטיחו את התייצבותו להמשך החקירה במידת הצורך.

התביעה השיבה כי עד מעצרו של העורר נעשו פעולות חקירה שונות. חקירתו של העורר הינה רק בראשיתה, ונדרשות פעולות חקירה המצדיקות את משך המעצר שנקבע בערכאה הראשונה. התובע הוסיף כי העורר מתגורר בשטח A, ועל כן יכולת האכיפה הלקויה באזור זה מגדילה את החשש להימלטות מאימת הדין ולשיבוש החקירה, לו ישוחרר העורר.

הוגש לעיוני תיק החקירה, ובכלל זה דו"ח חסוי המפרט את המידע שהוביל למעצרו של העורר, כמו גם את תכנית החקירה ופעולות החקירה העתידיות המתוכננות.

על פניו, קיימת תשתית ראשונית שהצדיקה את מעצרו של העורר לצרכי חקירה. יתר על כן, נראה כי בוצעו פעולות חקירה שונות ורבות במהלך התקופה עד למעצרו של העורר. בכך אין אני רואה פסול כלשהו. כידוע, חקירה יכולה להתפתח בדרכים שונות, ולעתים גורמי החקירה צריכים לפעול קודם באופן סמוי בטרם תעבור החקירה למישור גלוי מול חשוד זה או אחר.

יתר על כן, במקרה שלפניי, מצאתי כי אכן עתידות להתבצע פעולות חקירה שונות והזמן שנקבע בערכאה הראשונה הינו מידתי וסביר בהתחשב בפעולות אלה. לא למותר לציין כי שחרורו של העורר עלול להביא לשיבוש משמעותי של החקירה ולאי יכולת ביצוע חלק מפעולות החקירה הנדרשות.

לפיכך, ומשלא מצאתי פגם כלשהו בהחלטת בית משפט קמא, החלטתי לדחות את הערר.

ניתנה היום, 8 במרץ 2012, י"ד באדר התשע"ב, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: